גם "אוף" הוא הזדמנות לאימון

אתם מבקשים מהם לעשות משהו, לעזור לכם, לסיים מטלה או שהם מבקשים מכם משהו ואתם נענים בשלילה ואז מגיע ה"אוף".


אז שנייה לפני שאתם מגיבים, מגבירים את אש, הנה דרך להשתמש באוף כהזדמנות לאימון.

ביום קבוע בשבוע ליעד היה מתלווה אליי להקפיץ את אלין לשיעור. עד שתסיים את השיעור, היו לנו 40 דקות של רגעים של יחד אותם היינו מעבירים בגן המשחקים, בשיחות ברכב או בקניון הסמוך - עושים סיבוב, מתפנקים במשקה קר וחוזרים לאסוף אותה. הפעם החלטנו יחד לקפוץ לקניון. תכננתי להיכנס מראש לשתי חנויות ספציפיות ולכן בנסיעה לקניון תיאמתי ציפיות עם ליעד שאני צריכה להיכנס לשתי חנויות. תיאום הציפיות היה חשוב בגלל שאני מכירה את ליעד שהוא פחות אוהב להסתובב בקניון והדבר עוזר לו לדעת מה בדיוק מצפה לו כשאנחנו מגיעים. ואז הגיעה התגובה: "אוף!" התגובה שלו ושל כל ילד אחר יכולה להוציא מהרוגע והשלווה כל הורה ולהוביל לשיח לא מאמן ולא מקדם, להוביל לשיחת הטפה שבסופה סיכוי גדול שהילד ישאר ממורמר, בוכה וההורה ישאר עצבני ומאוכזב. אבל "האוף" יכול להיות הזדמנות מצויינת לאימון. אחד הדברים שאני עובדת עליהם עם הורים הוא לנסות להבין מה מסתתר מתחת לכל תגובה או התנהגות של הילד. בגישתי, מתחת לכל תגובה או התנהגות של ילד יש צורך כלשהו.ואת זה עושים באמצעות מיומנות שאילת שאלות וגילוי אמפתיה. ידעתי למה ליעד כן אוהב להצטרף אליי לקניון ושהוא פחות אוהב להיכנס לחנויות, שאין לו סבלנות (ובצדק) להיגרר אחריי לחנויות ושהכי חשוב לו שנספיק לקנות לו את המילקשייק שהוא כל כך אוהב. כדי לוודא שזאת אכן הסיבה, לא הנחתי הנחות ופשוט שאלתי: "מה הסיבה שאתה מתבאס להיכנס איתי לחנויות?" והוא ענה: "שלא יהיה לנו זמן לקנות מילקשייק". שאלתי שאלה פשוטה וקיבלתי תשובה כנה. אחרי שווידאתי שהכל יושב על המילקשייק ולא מסתתר משהו אחר, בחרתי להשתמש "באוף!" לאימון על תקשורת מילולית ומילים מרימות וחיוביות. אחרי ששוחחנו על מה זה בכלל "אוף" והחלטנו שזאת מילה מורידה ומבאסת, ביקשתי ממנו לזרוק לי עוד תשובות מורידות שאפשר להחליף באוף והוא הוסיף: באסה, מעצבן, לא בא לי, אין לי כוח ועוד... שאלתי מה הוא מרגיש כשהוא אומר את המילים האלו? הוא ענה: "זה גורם לי לעצבים". ואז ביקשתי שיבחר מילים חיוביות ומרימות מצב רוח והוא שלף סל שלם של מילים בתוספת חיוך: "סבבה", "אני זורם", "בכיף", "אוקיי" ועוד... שאלתי מה הוא הרגיש כשהוא אמר את המילים האלו? הוא ענה: "כיף". כשהגענו לחניון הוא סיכם: "אמא, אני זורם איתך לאן שתרצי אבל אכפת לך שאת המילקשייק נקנה קודם?" השיח הזה יכול היה להיגמר אחרת אם התגובה שלי ל"אוף" הייתה אחרת. הכל עניין של בחירה על מה חשוב לי שהילד יתאמן עליו בתוך הסיטואציה. חשוב גם להבין שאין שום בעיה עם תשובות מסוג זה, זה חשוב שהילד יבטא את מה שהוא מרגיש ולפעמים פשוט צריך להושיט לו יד כדי לתמלל את הדברים ולהרחיב את בנק הרגשות שלו כדי שיוכל לבטא את עצמו טוב יותר. זה לא קסם. נדרשת עבודה ואימון ויש כלים, וטכניקות שעובדות ועבודה איתם מייצרת את השינוי שהורים רוצים לראות בתוך הבית הפרטי שלהם. אז בפעם הבאה שתשמעו "אוף" בתוך הבית שלכם, נצלו אותו כהזדמנות לאימון. וזכרו שהבית שלכם הוא המקום הטבעי בו הילדים שלכם יכולים להתאמן על מיומנויות שיסייעו להם בבית ומחוצה לו. קודם כל בעזרתכם.


©כל הזכויות שמורות לריקי ברנר - בית מאמן